מתאמנים רבים סובלים משברי מאמץ הנגרמים בעקבות עומס ומאמץ יתר. מדובר בסדקים זעירים השכיחים בעיקר בעצמות השוק ובעצמות כף הרגל. שברי המאמץ עלולים להופיע אצל כל אדם, אך ספורטאים עלולים לסבול מהם יותר וישנם ענפי ספורט הנמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר. הנה כל מה שצריך לדעת על טיפול ומניעה שלהם
שברי מאמץ הם סדקים זעירים בעצם, אשר מופיעים בעקבות עומס חוזר ונשנה על עצם מסוימת. ברוב המקרים שברי הם מופיעים בעצמות השוק וכף הרגל. הסימפטומים של שברי מאמץ הם כאב, נפיחות מקומית, רגישות למגע וכאב בזמן פעילות גופנית. במקרים בהם ממשיך המתאמן בפעילות הספורטיבית שבגינה נוצר השבר, מופעל עומס יתר על האזור, ואז ניתן לחוש בכאב גם בזמן מנוחה.
אלו הם גורמי הסיכון לשברי מאמץ:
ענפי ספורט ספציפיים בהם ריצה, טניס וכדורסל. גם רקדנים מקצועיים נמצאים בסיכון גדול יותר לסבול משברי מאמץ.
פעילות ספורטיבית מאומצת ועליה שאינה מתונה ברמת הסיבולת. מדובר במצבים בהם המתאמן מעלה את רף הקושי מבלי שנעשתה הכנה מתאימה לכך. כאשר המתאמן מתחיל להתאמן ברמת עצימות גבוהה באופן פתאומי ואינו רגיל לתדירות ולרמת הקושי באימון, מופעל לחץ ועומס על המפרקים והעצמות אשר עלולים לגרום לשברי מאמץ.
אוסטאופורוזיס –הידועה גם כבריחת סידן. זוהי מחלה שכיחה הפוגעת באחוז גדול בקרב האוכלוסייה ומתאפיינת בירידה בחוזק העצמות ובסיכון מוגבר לשברים.
בנוסף, אנשים הסובלים מחוסר בויטמין די ובסידן נמצאים אף הם בדרגת סיכון גבוהה יותר לסבול משברי מאמץ.
בעיות במבנה כף הרגל כמו קשת כף רגל גבוהה או פלטפוס. אנשים אלה נמצאים בסיכון יתר להופעת שברי מאמץ.
כל השלבים בדרך לאימון ספורט אפקטיבי ונטול פציעות
על אף ששברי מאמץ עלולים להופיע בקרב כלל האוכלוסייה ויש להם שלל גורמים, ניתן להפחית את הסיכון לסבול מהם. כאשר מדובר בפעילות ספורטיבית מאומצת, ישנם שלבים שמומלץ לעקוב אחריהם, הנה החשובים שבהם:
חימום – כל אימון, לא משנה באיזה ענף ולא משנה מה דרגת הקושי, מצריך חימום כשלב מקדים. מדובר בתהליך שאין לדלג עליו ויש לו חשיבות גדולה בשמירה והגנה על השרירים והמפרקים. תחילת אימון אינטנסיבי ללא חימום ראשוני עלולה לגרום נזק ולהוביל לפציעות.
הדרגתיות – לעיתים רמת המוטיבציה של המתאמן אינה תואמת את המצב בשטח, הרצון אמנם גדול, אך הגוף עדיין לא מוכן לכך. לכן חשוב להיות קשובים לגוף, להבין את המגבלות שלו ולהתאים את רמת האימון ליכולות הפיזיות של המתאמן. מעבר חד מדי ברמת האימונים עלולה להוביל לטראומה לגוף ולפציעות חמורות. חשוב שתקשיבו לגוף שלכם, תבינו מה נכון לו ומה לא. כמובן שניתן להעלות את רמת האימון, אך חשוב לעשות זאת בקצב הנכון.
שחרור – ירידה הדרגתית בקצב האימון עד להפסקה מוחלטת. בתום האימון, מומלץ להשקיע אקסטרה מאמץ בהירגעות, הורדה הדרגתית של הדופק וכניסה למוד רגוע.
מנוחה – סיימתם להתאמן? אל תחזרו מיד לפעילות. הפחיתו את העומס והלחץ על השרירים, ותנו לגוף להירגע ולחזור לעצמו.
בנוסף לכל אלה חשוב להצטייד בציוד ספורט מקצועי ואביזרים מתאימים, אשר תורמים לאיכות האימון ומגנים על הגוף.
פיזיותרפיה ככלי טיפול בשברי מאמץ
במקרים בהם כבר נוצר שבר מאמץ, ניתן להתחיל בטיפולי פיזיותרפיה אשר הוכחו כתורמים לתהליך ההחלמה באזור. הטיפולים מתמקדים בפעולות להפחתת רמת הכאב, בחיזוק השרירים ובמקרים מסוימים אף יותאמו אביזרי עזר רפואיים לטיפול במקום. בנוסף, ברוב המקרים יומלץ למטופל ליטול ויטמין די כחלק מהתפריט היומי, במטרה לחזק את העצמות.
